פסטה רוזה- התנסות עם בצק פסטה

לפני שאני עושה משהו אני תמיד עושה סקר שוק, חיפוש, משאל עם, משאל אמא ואם אפשר התנסות אישית.
תמיד סיקרן אותי להכין פסטה לבד! אז בגלל שאני גם הרפתקנית וגם פחדנית ביחד החלטתי לנסות ולשחק עם מגע של בצק פסטה לפני שאני רצה לקנות מכונה.

אז מסתבר שלמעדנות יש מוצר של בצק לפסטה (ממש לא מפרסמת אותם, הלוואי והייתי... אני עדיין סטודנטית תפרנית) הבצק מגיע קפוא וצריך לעשות לו הפשרה איטית ואורכה במקרר.
בקיצור, לא אכזבו! היה מאוד נחמד לחתוך, לבשל, לנסות, לעשות צורות, רביולי, ספגטי- מסיבה במטבח!
אני ממליצה לכם להתנסות עם בצק כדי להבין אם זה מרגש אתכם או שחבל על הזמן.
במקרה שלי- קונה מכונה! (או בנתיים משאילה מדודה שלי...)

מתכון לרוטב רוזה-
קוצצים בצל ומטגנים, לקראת סוף הטיגון מוסיפים 4-5 שיני שום.
נחתוך 3 עגבניות לריבועים קטנים ונכניס לסיר, ניתן להם להתבשל ולהוציא מיצים עם תיבול של מלח וכפית סוכר.
כשהעגבניות נראות טוב והוציאו את רוב הנוזלים, נוסיף 100 גר' רסק עגבניות, פלפל, אגוז מוסקט, אורגנו, בזיליקום (עדיף טרי). ניתן לזה להתחבר ולרתוח קצת ואז נוסיף שמנת לבישול (אני משתמשת ב15% שומן וזה בסדר גמור) מוסיפים שני שליש 2/3 מיכל ושוב נותנים לזה להתחבר ולרתוח.
מוכן!

בקיצור-
בצל - שום - עגבניות - רסק עגבניות - שמנת לבישול - מלח - סוכר - פלפל - אגוז מוסקט - אורגנו - בזיליקום

בתיאבון!

שיפוץ כיסא בר

סדר נדרש בתיקיות המחשב גילה תמונות של חידוש כיסא בר שעשיתי כבר לפני חודשים ולא שיתפתי!
shame on me....
אז ככה,
קיבלתי את הכיסא בר מסבתא שלי, שלא חשבה שעוד יצא ממנו הרבה, ובכלל לא חשבה שארצה אותו.
מצחיקה. אם זה מלוכלך, ישן, דוהה, שבור, עקום ושרוט אני רק אוהבת אותו יותר! (מדובר רק על בחירת רהיט ולא בעל, רק מדייקת :)) בקיצור, תודה סבתא! שיחקת אותה!

מילותיו האחרונות: "מה תעשי לי!?"

אז ביום חמים ונעים (דמיינו שאז היה חורף) ולא היה גשם ולא הייתה רוח, ועוד לא היה קרוב להחשיך, יצאנו אני והכסא החוצה והסתכלנו אחד על השני..
כסא: מה תעשי לי!?
אני: חכה חכה...

הבאתי את המשייפת החשמלית שלי (ממליצה לרכוש אחת, לא יודעת מה עשיתי בלעדיה קודם!) וכיסחנו את הכסא! במקומות הקטנים והמעצבנים שייפתי ידנית עם נייר שיוף 3 ואז 0. אחרי השיוף נגבו מעט את העץ עם מטלית לחה כדי לנקות שאריות שבבים. צריך לצבוע על משטח חלק ונקי.

השתמשתי בטכניקה מאוד פשוטה שנותנת מראה שאבי-שיק שאני מאוד אוהבת. השתמשתי בו בעבר גם בהדרכה של השידה הירוקה  שכעת מתפקדת כמעמד לטלוויזיה.
בקיצור, השיטה היא להדגיש את החלקים שכביכול יכלו להיות נועדים לשיפשוף במשך הזמן שעבר עליהם. מפני שאנחנו לא נחכה 20 שנה כדי שזה יקרה לבד נעשה מעשה! ניקח מכחול דק או ספוג ונצבע בצבע אקריל כהה יחסית את אותם מקומות מועדים לשיפשוף, למשל פינות, איפה ששמים רגלים, קצת למעלה... הבנתם את העיקרון?
ניתן לזה רגע להתייבש.
עכשיו ניקח נר, עדיף לבן, ונשפשף את השעווה על אותם מקומות כהים יותר שצבענו.
עכשיו נצבע את כל הרהיט בצורה אחידה, אני אפילו עשיתי שתי שכבות בגלל הכתם החזק שיש למעלה.
אחרי שהכל מתייבש טוב טוב צריך לחזור לאותם מקומות שצבענו בכהה ואז שמנו עליהם שעווה ולשייף מעט עם נייר שיוף 0, כך השעווה יורדת ומתגלה הצבע הכהה שמתחת. מדהים לא!?
הטריק היחיד זה לזכור איפה בדיוק שמת צבע כהה חחח

רק אחרי כל התהליך הזה אפשר למרוח גם לכה למי שרוצה, אני לא מרחתי לכה.
עכשיו אתה כסא בר למופת ולדוגמא!

נ ו ע ה

או לה לה פריז

חברים וחברות יקרים ויקרות, חלום שהתגשם ואני רוצה לשתף אתכם-
להשמין בפריז!

כן כן, הבגט, הקוראסון, החמאה אחחח החמאה!

אני לא אתיש אתכם במיקומים וכתובת כי אני פשוט הלכתי להמלצות של בלוגריות מומלצות אחרות :) (רשימה בסוף!)
אבל אני כן אנסה להכניס אתכם לאווירה שגרמה לי לחזור עם חשק לבשל, להתלבש, לתפור ולחיות!

כשנחתנו בלילה בשדה התעופה שרל דה גול עדיין לא הרגשתי את פריז באוויר ובעיקר הייתי עייפה.. אבל ברגע שיצאנו מכביש הטבעת העוטף אותה ונכנסו לעיניינים אמרתי: "יש כאן ריח של מאפים וחמאה". וזה הריח שליווה את כל הטיול.

לאוכל נחזור בהמשך, נעשה הפסקה קצרה כדי להתייחס לשבוע האופנה שחל בדיוק באותו שבוע בו שהינו בעיר, אל תתבלבלו זה היה לגמרי בטעות! אבל אני מקווה ששאבתי מספיק סטייל לפחות לעוד חצי שנה. האם זה מזג האוויר הקריר? או השפה המיוחדת? נפוליאון בעצמו? משהו גורם לאירופאים האלה, ובטח שלצרפתים, להתלבש בכזה שיק מוקפד אבל יחד עם זאת בקלילות וללא מאמץ. על מי אני עובדת ועל מי הם עובדים!? בטוח לוקח להם שעות להתארגן בבוקר ובכלל אין להם זמן לחיות כי הם צריכים גם לעבוד שעות נוספות בלשרוף את כל הקוראסונים האלה!?!

מקום מדהים שבילינו בו חצי יום ויכלנו להישאר גם שבוע הוא שוק הפשפשים הגדול בפריז שנקרא Saint-Ouen flea market או marché aux puces de saint ouen תגיעו אליו בעזרת המטרו, רדו בתחנה porte de clignancourt זו התחנה האחרונה של קו 4. 

שוק ע נ ק אבל בפריז כמו בפריז, זה כמו להסתובב במוזיאון. האנשים חביבים ושקטים, והפריטים קסומים.

נחזור לאוכל? ברור.. הירקות הטריים והמהממים שעושים חשק להיות רזה, לאכול סלט! זה כאילו כתוב עליהם "בריאות" בגדול. חזרתי עם מטרה אחת- להצליח להכין שעועית ירוקה כמו שהם עושים! טרייה, בצבע ירוק חי, קראנצ'י אך בשרני. כשאצליח, אתם תדעו. ואז תצליחו גם אתם!

סלט סרטנים עם מלפפון

אז לסיכום, היה נהדר ונהניתי מאוד. נפתח לי הדמיון וקיבלתי הרבה השראה.
סעו לפריז, או לכל מקום שעושה לכם טוב ונותן לכם רעיונות חדשים :)

נ ו ע ה